Мы можем видеть, что Всевышний любил нашего отца Авраама главным образом из-за того, что "…он заповедал сыновьям своим и дому своему следовать путями Б-га".1 Йецаве ("заповедал") означает "связал", "соединил". То есть, великое служение Авраама во время его испытаний2 не может сравнится с тем, что он связывал других с Б-гом, то есть – наделял заслугами других.
ב"ה
Айом Йом
| יום ראשון | ח תמוז | (תש"ג) |
| שיעורים: | חומש: בלק,ראשון עם פירש"י. | |
| תהילים:מד-מח. | ||
| תניא: אבל האמת... כמ"ש במ"א. | ||
מצינו דעיקר חבתו של הקב"ה [הקדוש ברוך הוא] לאברהם אע"ה [אבינו עליו השלום] הי'[ה] למען אשר יצוה - כפירושו יחבר - את בניו ואת ביתו. היינו דכל גודל עבודתו בהנסיונות אינו בערך לגבי הא דיצוה ויחבר אחרים, מה שיזכה אחרים.
