В заключение вышеизложенной истории (см. 20 Адара II) Цемах Цедек сказал: "Мой дед, Алтер Ребе, это - Моше хасидизма Хабад. Наши мудрецы говорят, что Тора былa дарована Моше, но он поступил щедро (поделившись ей с Израилем)1. Постоянный Б-жественный огонь хасидизма Хабад был моему деду дан Магидом. Мой дед поступил щедро, делясь им с каждым, кто занят изучением хасидизма. Я абсолютно уверен, что любому, кто обучает ближнего и разжигает в нем постоянный Б-жественный огонь, гарантирована награда, что эта его заслуга "никогда не погаснет".
ב"ה
Айом Йом
ПРИМЕЧАНИЯ
1.
"Недарим", 38а.
יום ראשון | כא אדר שני | (תש"ג) |
שיעורים: | חומש: שמיני, פרשה ראשונה עם פירש"י. | |
תהלים: קד-קה. | ||
תניא: פרק לח. והנה - 'נ' אברי הגוף. |
הצ"צ [הצמח צדק] אמר בסיום ספור הנ"ל [הנזכר לעיל] (כ' אד"ש [אדר שני]): זקני - רבינו הזקן - הוא משה רבינו דתורת חסידות חב"ד. במשה אמרז"ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] שהתורה ניתנה לו, אלא שנהג בה טוב עין. אש תמיד האלקי הנוגע לתורת חסידות חב"ד נתן הה"מ [הרב המגיד] לזקני, וזקני נהג בה טוב עין ויתנה לכל העוסקים בתורת החסידות. ברור לי אשר כל הלומד עם חברו ומעורר בו את האש תמיד האלקי, הנה שכרו אתו אשר זכותו זה לא תכבה לעד.