Совершая движения лулавом, следует прижимать его к груди, к тому месту, куда ударяют время исповеди молитвы "Таханун".
На одном из фарбренгенов мой отец сказал, что можно дать объяснение этому обычаю можно дать такое объяснение: только благодаря серьезности перед молитвой, когда человек переживает о своих грехах, он способен затем достичь эмоционального воодушевления в молитве.
| יום שלישי | כ תשרי, ד דחוהמ"ס [בחו"ל] | (תש"ד) |
| שיעורים: | חומש: ברכה,שלישי עם פירש"י. | |
| תהילים: צז-קג. | ||
| תניא: וע"כ ... כמ"ש בזה"ק. |
||
בעת הנענועים צריך להגיע עד החזה מקום שמכים באמירת אשמנו.
אמר אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] באחת ההתוועדות, שיש לומר שזהו כמו הענין שע"י [שעל ידי] הכובד ראש שקודם התפלה, שמתמרמר בנפשו, עי"ז [על ידי זה] דוקא יכול להיות אח"כ [אחר כך] התפעלות המדות בתפלה.
